"מה קרה שלי? את נראת מוטרדת" אמרה ענבר.
"אני בסדר..." מילמלה שלי.
"את בטוחה?" חקרה שירי.
"כ-ן..." מילמלה שלי.
אופק בחנה את פניה. היא זיהתה שעל חברתה עובר משהו. היא טפכה על שיכמה.
"מה קרה שלילושה? את יכולה לספר לנו ה-כ-ל" אמרה אופק.
"הכל בסדר....באמת..." אמרה שלי בעצבנות ושיחקה באצבעותיה.
"טוב..." משכה אופק בכתפיה. ענבר, אופק ושירי החליפו בניהן מבטים. הן הרגישו ששלי עצבנית.
"שלילושה, את מרגישה טוב?" שאלה שירי.
"לא ממש...נראה לי שאלך לישון..." מילמלה שלי.
"אבל השעה שש!" אמרה ענבר "כן, שכחת שאנחנו הולכות הערב למועדון עם הבנים?" הוסיפה אופק.
"אני....אני לא יודעת אם אבוא...אני הולכת הביתה לנוח" אמרה שלי.
הבנות משכו בכתיפהן. מיואשות מלנסות לגלות מה עובר על שלי המיסכנה.
...
"מה שקרה בקניון מאוד לא מתאים לשלי" אמרה אופק והתיישבה על המיטה של ענבר. הן התכנסו אצלה ל'דיון חרום במצב".
"כן, היא הייתה מהססת ולא בטוחה בעצמה כמו תמיד" הוסיפה שירי.
"והיא גם התנהגה מוזר מאוד" הוסיפה ענבר "מה אתן חושבות שיכול למתוח אותה כל כך?"
"אולי היא ניפגשת עם מאור?" הציעה שירי "הרי אתן יודעות שהיא דלוקה עליו"
"לאאא...שלי רק מיתרגשת, לא מתוחה" ביטלה ענבר את דבריה.
"אז מה יכול היה לקרות?" שאלה אופק.
"אין לי מושג" אמרה ענבר ומשכה בכתפיה.
"נשאל את ההורים שלה" הציעה שירי שוב.
"אולי...אבל אני לא בטוחה ששלי תספר להורים שלה על זה" אמרה אופק.
"למה?" שאלה שירי.
"שכחת מה היא סיפרה לנו לאחרונה? שההורים שלה צורחים עליה בלי הפסקה?" אמרה אופק.
"כ-ן...אז היא בטח לא סיפרה להם" אמרה ענבר.
"אז מה אנחנו יכולות לעשות?" שאלה שירי.
"נחשוב על משהו"
"אני בסדר..." מילמלה שלי.
"את בטוחה?" חקרה שירי.
"כ-ן..." מילמלה שלי.
אופק בחנה את פניה. היא זיהתה שעל חברתה עובר משהו. היא טפכה על שיכמה.
"מה קרה שלילושה? את יכולה לספר לנו ה-כ-ל" אמרה אופק.
"הכל בסדר....באמת..." אמרה שלי בעצבנות ושיחקה באצבעותיה.
"טוב..." משכה אופק בכתפיה. ענבר, אופק ושירי החליפו בניהן מבטים. הן הרגישו ששלי עצבנית.
"שלילושה, את מרגישה טוב?" שאלה שירי.
"לא ממש...נראה לי שאלך לישון..." מילמלה שלי.
"אבל השעה שש!" אמרה ענבר "כן, שכחת שאנחנו הולכות הערב למועדון עם הבנים?" הוסיפה אופק.
"אני....אני לא יודעת אם אבוא...אני הולכת הביתה לנוח" אמרה שלי.
הבנות משכו בכתיפהן. מיואשות מלנסות לגלות מה עובר על שלי המיסכנה.
...
"מה שקרה בקניון מאוד לא מתאים לשלי" אמרה אופק והתיישבה על המיטה של ענבר. הן התכנסו אצלה ל'דיון חרום במצב".
"כן, היא הייתה מהססת ולא בטוחה בעצמה כמו תמיד" הוסיפה שירי.
"והיא גם התנהגה מוזר מאוד" הוסיפה ענבר "מה אתן חושבות שיכול למתוח אותה כל כך?"
"אולי היא ניפגשת עם מאור?" הציעה שירי "הרי אתן יודעות שהיא דלוקה עליו"
"לאאא...שלי רק מיתרגשת, לא מתוחה" ביטלה ענבר את דבריה.
"אז מה יכול היה לקרות?" שאלה אופק.
"אין לי מושג" אמרה ענבר ומשכה בכתפיה.
"נשאל את ההורים שלה" הציעה שירי שוב.
"אולי...אבל אני לא בטוחה ששלי תספר להורים שלה על זה" אמרה אופק.
"למה?" שאלה שירי.
"שכחת מה היא סיפרה לנו לאחרונה? שההורים שלה צורחים עליה בלי הפסקה?" אמרה אופק.
"כ-ן...אז היא בטח לא סיפרה להם" אמרה ענבר.
"אז מה אנחנו יכולות לעשות?" שאלה שירי.
"נחשוב על משהו"
;){kind=link}